חברת SpaceX רשמה אבן דרך היסטורית בתולדות חקר החלל, כאשר שיגרה בהצלחה את חללית Starship לטיסתה המסלולית הראשונה אי פעם (Flight 14). לאחר 13 טיסות ניסוי תת-מסלוליות, המערכת הענקית – המתנשאת לגובה של כ-121 מטרים – הוכיחה כי היא מסוגלת להגיע למסלול סביב כדור הארץ, לפרוס מטענים ולבצע תמרוני חזרה מבוקרים.
שיגור Starship Flight 14 מסטארבייס, טקסס. מקור: NPR / SpaceX's Starship launches on first orbital mission from Texas : NPR
רקע: הרכב החזק בהיסטוריה של האנושות
חללית ה-Starship היא רכב החלל הגדול, החזק והמתקדם ביותר שנבנה אי פעם. החללית, שמתנשאת לגובה של 50 מטרים (וכ-121 מטרים יחד עם מאיץ ה-Super Heavy), בנויה מפלדת אל-חלד (נירוסטה) מעובדת המעניקה לה עמידות תרמית גבוהה בטמפרטורות קיצוניות, ומונעת באמצעות מנועי Raptor חדשניים הפועלים על תערובת של מתאן וחמצן נוזלי. בניגוד לכל חללית שקדמה לה, Starship תוכננה מן היסוד להיות רב-פעמית לחלוטין ובאופן מהיר, עם יכולת נשיאה חסרת תקדים של מעל 100 טונות למסלול לווייני נמוך, אפשרות לתדלוק בתוך החלל, והתאמה מודולרית למגוון רחב של משימות – החל משיגור מערכי לוויינים ענקיים, דרך הנחתת אסטרונאוטים על הירח במסגרת תכנית Artemis של נאס"א, ועד להובלת ציוד ובני אדם להקמת מושבה אנושית עצמאית על מאדים.
אבני הדרך המרכזיות של טיסה 14
המראה ועוצמת שיגור: מאיץ ה-Super Heavy (בוסטר 21), המונע על ידי 33 מנועי Raptor, ניתק מפתח השיגור בסטארבייס שטקסס בשעה 07:48 (זמן מקומי) ויצר דחף חסר תקדים.
הפרדה חמה (Hot Staging): בגובה של כ-70 קילומטרים בוצעה ההפרדה בין המאיץ התחתון לחללית העליונה, בעוד מנועי הסטארשיפ ניצתים עוד בטרם ההיפרדות המלאה.
כניסה היסטורית למסלול (Orbital Insertion): החללית Ship 41 המשיכה בטיסתה והפעילה את מנועיה עד להגעה מלאה למסלול לווייני נמוך (LEO) – השלב הקריטי ביותר שהוגדר לטיסה זו.
פריסת מטענים בחלל: לראשונה במהלך טיסה מסלולית, הסטארשיפ פרסה בהצלחה 26 לווייני Starlink V3 מתקדמים מדור חדש.
נחיתה מבוקרת בים:
מאיץ ה-Super Heavy ביצע תמרון חזרה ונחיתה רכה במפרץ מקסיקו.
חללית ה-Starship ביצעה הצתה חוזרת בחלל (Deorbit Burn), עברה את חדירת האטמוספירה ונחתה באוקיינוס השקט כעבור מספר שעות.
מהות ההישג והצעד הבא
ההישג המרכזי של טיסה 14 טמון במעבר החד מניסויים תת-מסלוליים לטיסה מבצעית מלאה במסלול סביב כדור הארץ. בעוד ש-13 הטיסות הקודמות התמקדו בהוכחת יכולת ההמראה, ההפרדה והעמידות של החללית במסלול תת-מסלולי קצר עם מטעני דמה, הטיסה הנוכחית הוכיחה שהמערכת מסוגלת לפעול באופן מבצעי ומסחרי. היא שהתה בחלל לאורך הקפה מלאה של כדור הארץ, ביצעה טיסה ממושכת ופרסה לראשונה מטען מבצעי של 26 לווייני Starlink V3 מתקדמים.
הצלחת הטיסה המסלולית מהווה אור ירוק קריטי עבור תכנית Artemis של נאס"א, המסתמכת על גרסה מותאמת של Starship כרכב הנחיתה המאויש על הירח. כעת תתפנה SpaceX להציב את הדגש על הצעדים הבאים: ניסויי תדלוק מורכבים בתוך המסלול (In-Orbit Refueling) ותמרוני תפיסה נוספים של המאיצים והחלליות באמצעות זרועות המגדל ("Mechazilla") בשיגורים הבאים.
הנתונים והדיווחים המוצגים בכתבה זו מבוססים על שידורי הטיסה הישירים, נתוני הטלמטריה הראשוניים והודעותיה הרשמיות של חברת SpaceX בעת הניסוי. הניתוח הטכני הסופי של ביצועי הרקטה, פריסת הלוויינים ותהליכי הנחיתה כפוף לבדיקות ואימותים מעמיקים שייערכו על ידי מהנדסי החברה וסוכנות החלל נאס״א בימים הקרובים.