מחקר חדש שבחן את ביצועי שוק התחזיות Polymarket מול קונסנזוס האנליסטים של וול סטריט מעלה ממצא מפתיע: מהמרים אנונימיים, המסכנים כסף אמיתי ברשת, הצליחו לחזות במדויק את תוצאות הדוחות הכספיים הרבעוניים ב-78.5% מהמקרים. לעומתם, התחזיות הרשמיות של האנליסטים בוול סטריט פגעו במטרה ב-43.7% מהפעמים בלבד. המחקר, שנקרא "Beating the Earnings Game" ונערך על ידי החוקרים דניאל ראבטי, ג'יאצ'י שאו וצ'ה ג'אנג, חשף פער ניכר של כ-35 נקודות אחוז הפותח צוהר למנגנונים הנסתרים של שוק ההון ולציפיות הרווח המונדסות על ידי החברות הציבוריות.
כיצד עובד המנגנון? שוק תחזיות מול קונסנזוס האנליסטים
כדי להבין את הפער בשיעורי ההצלחה, יש לבחון תחילה את ההבדל המהותי בין שני המודלים. חוזה רווח למניה (EPS) בפלטפורמת Polymarket מבוסס על הימור כספי בסיסי בעל תוצאה בינארית: האם חברה ספציפית תעקוף את רף הרווח למניה שנקבע עבור רבעון מסוים?
הסוחרים בשוק התחזיות קונים ומוכרים את החוזים בכל עת לפני פרסום הדוח, כאשר מחיר החוזה נע בין אפס לדולר אחד בהתאם לביקוש ולהיצע:
פדיון בדולר אחד ($1): מיושם אם החברה עוקפת את התחזיות.
פדיון באפס ($0): מיושם אם החברה מפספסת את התחזית.
מכיוון שהמשתתפים מסכנים כסף מוחשי, המחיר בזמן אמת פועל כהערכת הסתברות רציפה המתעדכנת ללא הרף. לעומת זאת, קונסנזוס האנליסטים בוול סטריט אינו מחובר למסחר בזמן אמת. הוא מייצג ממוצע או חציון של תחזיות שמגישות חברות המחקר (Sell-side) ואשר מרוכזות על ידי ספקי נתונים. בעוד שציבור המשקיעים נוטה להתייחס לקונסנזוס כאל אמת מידה מדעית וניטרלית, בפועל מדובר בנתון שעובר התאמות ומשא ומתן דינמי.
מלכודת התזמון: למה האנליסטים בוול סטריט טועים?
החוקרים מצביעים על ניגוד העניינים המובנה שבו פועלים האנליסטים של חברות הברוקראז' והבנקאות. אנליסטים מצויים תחת לחץ מתמיד לשמור על אופטימיות, וזאת כדי לשמר גישה חופשית להנהלות החברות ולהגן על קשרי המסחר והבנקאות להשקעות של הפירמות שבהן הם מועסקים. פרסום תחזית החורגת באופן חריג מהמיינסטרים כרוך בסיכון מקצועי ואישי גבוה, מול תגמול מוגבל בלבד.
בנוסף, המחקר מצביע על תופעה מוכרת בשוק המכונה "הורדת ציפיות הדרגתית" (Walk-down). בשבועות שלפני תום הרבעון, הנהלות החברות נוהגות לכוון את האנליסטים כלפי מטה. המנהלים מציבים ציפייה מוקדמת בתחילת הרבעון, ולאחר מכן מנתבים את האנליסטים לעבר מספר נמוך יותר - כזה שהחברה בטוחה כי תוכל לעבור בקלות. עד שהדוח הציבורי מתפרסם, הרף כבר הורד לגובה שבו החברה יודעת שהיא יכולה לקפוץ מעליו. במילים אחרות, העקיפה של תחזית הרווח מונדסת מראש.
חכמת ההמונים: יתרון המידע והעדכון בזמן אמת
לעומת השמרנות של האנליסטים, קהילת הסוחרים ב-Polymarket מורכבת ממגוון רחב של משתתפים: משקיעים פרטיים, עובדים בהווה ובעבר, גורמים בשרשרת האספקה, לקוחות וקרנות כמותיות (Quant funds). אף אנליסט בודד אינו יכול להחזיק בתמונה הכוללת שמספקים אותם אותות מפוזרים, אך שוק פתוח שבו כל אדם יכול לסכן כסף על עמדתו מצליח לרכז ולמזג את המידע באופן יעיל.
היתרון הבולט ביותר של שוק התחזיות נרשם בחברות שתוצאותיהן מושפעות מגורמים ייחודיים לחברה ולא ממגמות רחבות בכלל הענף, וכן בחברות המדווחות לפי מדדים שאינם GAAP (כללי חשבונאות מקובלים). מדדי Non-GAAP כוללים התאמות והשמטות לפי שיקול דעתה של ההנהלה, ולכן מייצרים מרווח תמרון רב יותר. החוקרים אף בדקו אפשרות של דליפת מידע פנים בלתי חוקית באמצעות ניתוח דיווחי Form 4 של רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), ולא נמצא מתאם ישיר לכך, אף שלא ניתן לשלול זאת לחלוטין.
יש לציין כי מדגם המחקר התפרס על פני שישה חודשים והתמקד בחברות שבהן התקיים מסחר פעיל בשוק התחזיות - נתון שמטה את המדגם כלפי חברות גדולות, נזילות ומוכרות יותר.
המשמעות למשקיעים: מעבר לכותרות הדוחות
הפער שנחשף במחקר מעניק פרספקטיבה חדשה על אופן קריאת הדיווחים הכספיים. עקיפת תחזית הרווח (Beat) היא התוצאה השגרתית והצפויה עבור מרבית החברות הגדולות במרבית הרבעונים. מעבר של רף שהחברה עצמה סייעה לעצב אינו מעיד בהכרח על עוצמה עסקית או על צמיחה אמיתית.
עבור המשקיעים, הפרמטרים הקריטיים באמת בזמן פרסום הדוחות הם:
שיעור העקיפה: עקיפת הציפיות בפער משמעותי, ולא בסנט בודד.
איכות ההכנסות: בחינה האם הגידול נובע מליבת הפעילות העסקית.
תחזית קדימה (Forward Guidance): התחזיות לרבעונים הבאים הן הנתון היחיד שההנהלה עוד לא הספיקה להוריד.
אם חברה עוקפת את קונסנזוס הרווחים בסנט בודד אך במקביל מורידה את התחזית לרבעון הבא, הכותרות המהירות ביישומון המסחר ידווחו על "עקיפת הציפיות". אולם שוק תחזיות המבוסס על כסף אמיתי יתרגם זאת בצורה שונה לחלוטין - וכך כדאי גם למשקיעים לנהוג.
האמור בכתבה זו מובא למטרות מידע והעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה או שידול לביצוע פעולות בניירות ערך. הנתונים מבוססים על מקורות גלויים ונכונים למועד פרסומם. הכותב/ת עשוי/ה להחזיק בניירות הערך המוזכרים. כל הפועל על סמך התוכן עושה זאת על דעתו ואחריותו הבלעדית.