רגע.. מי זאת בכלל?
מארי קירי (נולדה כמריה סקלודובסקה בורשה, פולין, ב-1867) הייתה פיזיקאית וכימאית, ואחת המדעניות המשפיעות והמפורסמות בהיסטוריה האנושית. למרות מכשולים רבים שעמדו בדרכה כאישה בתקופה שבה נשים כמעט ולא הורשו ללמוד באוניברסיטאות, היא עברה לפריז, למדה באוניברסיטת הסורבון והקדישה את חייה למחקר פורץ דרך.
קירי היא האדם הראשון בהיסטוריה שזכה בשני פרסי נובל בתחומים מדעיים שונים (פיזיקה ב-1903 וכימיה ב-1911), והאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל אי פעם, כמו גם האישה הראשונה שכיהנה כפרופסור באוניברסיטת הסורבון.
מארי קירי, 1867–1934. מקור: ויקיפדיה / מארי קירי – ויקיפדיה
התגליות הגדולות והתרומה לעולם
מארי קירי, יחד עם בעלה פייר קירי, טבעה את המונח "רדיואקטיביות" (Radioactivity) לאחר שחקרה את הקרינה הבלתי נראית שנפלטה ממלחים של אורניום.
מה היא גילתה?
פולוניום (Polonium): היסוד הרדיואקטיבי הראשון שגילתה ב-1898, אשר נקרא על שם מולדתה פולין.
רדיום (Radium): יסוד עוצמתי פי כמה וכמה מהאורניום, שהפך לאבן דרך במחקר הגרעיני והרפואי.
במה משתמשים בתגליותיה כיום?
רדיותרפיה וטיפול בסרטן: תגלית הרדיום והבנת הרדיואקטיביות הניחו את היסודות לטיפולי הקרנות להשמדת גידולים סרטניים.
רפואה גרעינית ודימות: פיתוח טכנולוגיות צילום רנטגן ודימות רפואי (במהלך מלחמת העולם הראשונה הקימה מארי יחידות רנטגן ניידות שכונו "קיריות קטנות" להצלת חיי חיילים בחזית).
אנרגיה גרעינית ומחקר חלקיקים: המחקר שלה היווה את הבסיס להבנת המבנה אטומי, פירוק אטומים ופיתוח אנרגיה גרעינית.
תיארוך רדיומטרי: שימוש באיזוטופים רדיואקטיביים לתיארוך מאובנים, ממצאים ארכיאולוגיים וסלעים.
המחברות הקורנות: מורשת שממשיכה לפלוט קרינה
במהלך שנות מחקרה, מארי ופייר קירי לא היו מודעים לסכנות הבריאותיות של הקרינה המייננת. הם עבדו במעבדה ללא שום אמצעי מיגון, נגעו בחומרים בידיים חשופות, ומארי אף נהגה לשאת מבחנות מלאות בחומרים רדיואקטיביים בכיסי מעילה ולשמור אותן במגירות שולחן העבודה בשל הזוהר הירקרק-כחלחל שלהן.
כתוצאה מכך, כל הציוד האישי שלה, כולל המחברות, הרהיטים, הספרים ואפילו בגדיה - נותרו רדיואקטיביים עד עצם היום הזה.
עובדה מעניינת: לאיזוטופ רדיום-226 יש זמן מחצית חיים של כ-1,600 שנה. המחברות המקוריות של מארי קירי שמורות כיום בספרייה הלאומית של צרפת (Bibliothèque Nationale) בתוך תיבות עופרת עבות. חוקרים ומבקרים המבקשים לעיין במחברות נדרשים לחתום על טופס ויתור על אחריות וללבוש ציוד מגן מיוחד.
Marie Curie radioactive laboratory notebooks. מקור: רדיט
מותה והמורשת הנצחית
ב-4 ביולי 1934, בגיל 66, הלכה מארי קירי לעולמה בסנטוריום בסבואה, צרפת. סיבת המוות הייתה אנמיה אפלסטית, מחלת דם קשה שנגרמה כתוצאה מהרס מוח העצם בשל חשיפה ממושכת, מצטברת ולא מבוקרת לקרינה רדיואקטיבית לאורך עשרות שנים.
בשנת 1995, כהוקרה על תרומתה האדירה לאנושות, הועברו עצמותיהם של מארי ופייר קירי לפנתאון בפריז, מקום קבורתם של גדולי האומה הצרפתית. מארי הייתה האישה הראשונה שזכתה להיקבר שם בזכות הישגיה שלה.
אף שהקרינה שחקרה היא שהביאה בסופו של דבר למותה, תגליותיה של מארי קירי ממשיכות להציל מיליוני בני אדם ברחבי העולם מדי יום.