אז רגע.. מי היה ניקולה טסלה?

ניקולה טסלה (1856–1943) היה פיזיקאי, מהנדס חשמל, מהנדס מכונות וממציא סרבי-אמריקאי, הנחשב לאחד המוחות המבריקים והחזיוניים בהיסטוריה של המדע והטכנולוגיה.

טסלה נולד בכפר סמילג'אן (כיום בשטח קרואטיה) למשפחה סרבית. כבר מגיל צעיר הפגין זיכרון צילומי יוצא דופן וכישרון נדיר לחישובים ותכנון מכני בדמיונו, עוד לפני שהעלת אותם על הכתב. לאחר שלמד הנדסה ופיזיקה באירופה ועבד בחברות טלגרף וחשמל, היגר בשנת 1884 לארצות הברית עם מכתב המלצה בודד בכיסו שהיה מיועד לתומאס אדיסון.

במשך חייו רשם טסלה למעלה מ-300 פטנטים, והיה ידוע לא רק בזכות המצאותיו אלא גם בזכות ראייתו העתידנית – הוא חזה טכנולוגיות כמו תקשורת אלחוטית עולמית, טלפונים חכמים ואנרגיה ירוקה עשרות שנים לפני שהפכו למציאות.

ניקולה טסלה, מחלוצי הנדסת החשמל. מקור: ויקיפדיה / ניקולה טסלה – ויקיפדיה

מה טסלה גילה ופיתח שאנו משתמשים בו כיום?

טסלה אחראי לתשתיות הטכנולוגיות הבסיסיות ביותר שמניעות את העולם המודרני:

זרם חילופין (AC): תרומתו הגדולה ביותר של טסלה. בתקופתו, תומאס אדיסון קידם את הזרם הישר (DC), אך זרם ישר לא יכול היה לעבור למרחקים ארוכים ללא אובדן אנרגיה עצום. טסלה פיתח את המערכת הרב-פאזית של זרם החילופין, המאפשרת להוביל חשמל ביעילות לאלפי קילומטרים. כיום, כל רשת החשמל העולמית שמספקת אנרגיה לבתים, למפעלים ולמכשירים החשמליים שלנו מבוססת על הפיתוח של טסלה.(עוד נרחיב על זה).

מנוע ההשראה (Induction Motor): טסלה המציא את מנוע החשמל המבוסס על זרם חילופין ושדה מגנטי מסתובב. מנוע זה מניע כיום אינספור מכשירים – ממקררים, מאווררים ומכונות כביסה ועד למשאבות תעשייתיות וכלי רכב חשמליים.

תקשורת רדיו: אף על פי שגוליילמו מרקוני נחשב שנים רבות ל"ממציא הרדיו", טסלה הוא זה שגילה ורשם פטנטים על עקרונות השידור והקליטה של גלי רדיו קודם לכן. בשנת 1943 פסק בית המשפט העליון של ארה"ב כי הפטנטים המקוריים שייכים לטסלה.

שלט רחוק ורובוטיקה: בשנת 1898 הציג טסלה במדיסון סקוור גארדן סירה קטנה שנשלטה מרחוק באמצעות גלי רדיו ("Teleautomaton"). זו הייתה יריית הפתיחה לטכנולוגיית השלט הרחוק, הטייס האוטומטי, הרחפנים והרובוטיקה המודרנית.

סליל טסלה (Tesla\ Coil): שנאי מיוחד המייצר מתח גבוה בתדר גבוה. מעבר לשימושו בהדגמות מדעיות, הטכנולוגיה שלו עמדה בבסיס פיתוח תאורת הניאון, מכשירי רדיוגרפיה (רנטגן) וטכנולוגיות שידור אלחוטיות.

הביף עם אדיסון: מלחמת הזרמים שהאירה את העולם

"מלחמת הזרמים" (War\ of\ the\ Currents) בשלהי המאה ה-19 לא הייתה רק מאבק טכנולוגי בין שני סוגי חשמל, אלא דרמה אישית, יצרית ועסקית בין שני ענקים: תומאס אדיסון – הריאליסט, איש העסקים הממולח והדמות החזקה בתעשייה האמריקאית; לבין ניקולה טסלה – החזונאי, הגאון התיאורטי והמהנדס חסר הפשרות.

איך הכל התחיל: הבטחה של 50,000 דולר ו"הומור אמריקאי"

בשנת 1884 הגיע ניקולה טסלה הצעיר לניו יורק עם מכתב המלצה בודד שהיה מיועד לתומאס אדיסון. אדיסון התרשם והעסיק את טסלה בחברתו, Edison Machine Works.

הסכסוך פרץ כשאדיסון התמודד עם בעיות יעילות חמורות בדינמואים (מחוללי החשמל בזרם ישר) שלו. לפי גרסתו של טסלה, אדיסון הבטיח לו פרס של 50,000 דולר (סכום עתק בשווי של מעל מיליון דולר כיום) אם יצליח לשפר ולתכנן מחדש את המחוללים.

טסלה עבד ימים כלילות, תכנן מחדש את המערכת והציג לאדיסון את הפתרון. כשביקש את הפרס המובטח, אדיסון צחק ואמר לו: "טסלה, אתה פשוט לא מבין את ההומור האמריקאי שלנו", והציע לו העלאה זעומה בשכר השבועי במקום. טסלה, שהרגיש מרומה ופגוע, התפטר בו במקום.

המחלוקת הטכנולוגית: DC מול AC

לאחר התפטרותו, העימות הפך מאישי למסחרי וטכנולוגי:

• זרם ישר (DC\ -\ Direct\ Current) של אדיסון:

  • החשמל זורם בכיוון אחד בלבד.

  • נחשב לבטוח יחסית במתח נמוך, אך לא ניתן היה להעלות או להוריד את המתח שלו בקלות.

  • החיסרון הקריטי: החשמל איבד אנרגיה במהירות לאורך מרחק. כדי לספק חשמל לעיר, נדרשה תחנת כוח כל קילומטר וחצי לערך, לצד כבלי נחושת עבים ויקרים מאוד.

• זרם חילופין (AC\ -\ Alternating\ Current) של טסלה:

  • הכיוון והמתח של הזרם משתנים במחזוריות.

  • באמצעות שנאים ($Transformers$), ניתן להעלות את המתח לרמות גבוהות מאוד, להוביל אותו לאורך מאות קילומטרים בכבלים דקים עם אובדן אנרגיה מזערי, ואז להוריד את המתח בחזרה לרמה בטוחה לשימוש ביתי.

Nikola Tesla Colorado Springs laboratory electric discharge arcs photo.

הסלמת המלחמה: הקמפיין השחור של אדיסון

טסלה חבר לאיש העסקים והתעשיין ג'ורג' ווסטינגהאוס, שרכש את הפטנטים של טסלה על AC והחל לבנות רשתות חשמל מתחרות. אדיסון, שהבין שהאימפריה הכלכלית שלו והפטנטים שלו על DC בסכנה, פתח במסע שיימינג ויחסי ציבור אגרסיבי נגד זרם החילופין:

הדגמות פומביות של התחשמלות: אנשיו של אדיסון סובבו בין ערים והתחשמלו פומבית חתולים וכלבים משוטטים באמצעות זרם חילופין, כדי להוכיח לציבור ש-AC מסוכן מנשוא ויוביל למקרי מוות.

המצאת הכסא החשמלי: אדיסון סייע בסתר לפיתוח הכסא החשמלי הראשון להוצאה להורג, תוך דרישה להשתמש בגנרטור AC של ווסטינגהאוס. המטרה הייתה לקשר בתודעה הציבורית בין זרם החילופין של טסלה לבין מוות.

הניצחון המוחץ של טסלה וזרם החילופין

למרות קמפיין הפחד של אדיסון, היעילות הכלכלית וההנדסית של זרם החילופין גברה על כל מכשול דרך שני אירועים היסטוריים:

• התערוכה העולמית בשיקגו (1893): ווסטינגהאוס וטסלה זכו במכרז להארת התערוכה העולמית של שיקגו, לאחר שהציעו מחיר נמוך בהרבה מזה של אדיסון. טסלה הציג בתערוכה אלפי נורות דולקות, מנועים ומחזות אור מרהיבים שהוכיחו למיליוני מבקרים ש-AC בטוח, יציב ועוצמתי.

• פרויקט תחנת הכוח במפלי הניאגרה (1895): טסלה וווסטינגהאוס נבחרו לבנות את תחנת הכוח ההידרו-אלקטרית הגדולה הראשונה בעולם במפלי הניאגרה. התחנה הצליחה לשגר חשמל אלגנטי ויעיל לעיר באפלו ולמרחקים עצומים, ובכך חרצה סופית את גורל המאבק.

אז מי ניצח?

אדיסון הפסיד במערכה. המשקיעים בחברתו הדיחו אותו, מיזגו את Edison General Electric עם חברה מתחרה והקימו את תאגיד General Electric ($GE$) – שעבר בעצמו לשימוש מלא בטכנולוגיית זרם החילופין של טסלה.

בשנים מאוחרות יותר הודה אדיסון כי סירובו להקשיב לטסלה ולעבור לזרם חילופין היה הטעות הגדולה ביותר בקריירה שלו.

שנותיו האחרונות ומותו

למרות גאונותו והשפעתו הכבירה על התעשייה, טסלה לא היה איש עסקים מוצלח. הוא נטה למכור את הפטנטים שלו בזול או לוותר עליהם כדי לממן פרויקטים חדשים.

בשלבי חייה המאוחרים, נתקל בקשיים כלכליים קשים, במיוחד לאחר שהמשקיע ג'יי. פי. מורגן הפסיק את המימון לפרויקט מגדל וורדנקליף (Wardenclyffe) – ניסיון של טסלה לבנות רשת עולמית להעברת אנרגיה ומדע אלחוטיים ללא כבלים.

טסלה הפך לבודד, סבל מהפרעות טורדניות-כפייתיות (OCD) והקדיש זמנים ממושכים לטיפול ביונים בפארקים של ניו יורק.

ב-7 בינואר 1943, בגיל 86, הלך ניקולה טסלה לעולמו כתוצאה מסיבוך בלב בחדרו במלון "ניו יורקר", כשהוא ערירי וחסר כל. לאחר מותו, סוכנות ה-FBI הרימה חסות על כתביו ושרטוטיו מחשש שהכילו טכנולוגיות צבאיות מתקדמות (כמו "קרן מוות" עליה הצהיר בשנותיו האחרונות).

למה חברת המכוניות "טסלה" נקראת על שמו?

חברת הרכב החשמלי Tesla הוקמה בשנת 2003 על ידי המהנדסים מרטין אברהארד ומארק תרפנינג (אליהם הצטרף אילון מאסק כמשקיע מוביל וכיו"ר ב-2004).

המייסדים בחרו לקרוא לחברה על שמו של ניקולה טסלה משתי סיבות מרכזיות:

מחווה טכנולוגית המבוססת על המצאתו: דגם הרכב הראשון של החברה (ה-Tesla Roadster) הונע באמצעות מנוע השראה לזרם חילופין ($AC\ Induction\ Motor$) – תכנון ישיר המבוסס על הפטנט המקורי שהמציא ניקולה טסלה בשנת 1888.

הוקרה לחזון האנרגיה הנקייה: טסלה דגל כבר בשלהי המאה ה-19 במעבר לאנרגיה מתחדשת, חשמלית ונקיות, תוך הפחתת התלות בדלקים מאובנים. שמה של החברה נועד להנציח את האיש שפרץ את הדרך לתחבורה ואנרגיה מושתתות חשמל.

כתבה זו מציגה סקירה היסטורית פופולרית של פועלו, המצאותיו ויחסיו של ניקולה טסלה עם תומאס אדיסון. הפרטים נאספו ממקורות היסטוריים מוכרים ומתועדים, אך הכתבה אינה מהווה מחקר אקדמי רשמי או סמכות היסטוריוגרפית ממצה.