הצהרה חסרת תקדים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מטלטלת את המערכת הבינלאומית. בהודעה מפורטת שפרסם ברשת החברתית, הכריז טראמפ על חתימת הסכם מול ממלכת דנמרק וממשלת גרינלנד, המעניק לארצות הברית שליטה ביטחונית קבועה ומלאה באי הגדול בעולם — ללא הגבלת זמן.גרינלנד - נכס גיאואסטרטגי בלב הקוטב הצפוני. מקור: Nataliia Nikolenko / Getty Images
מה כולל "הסכם החיים האינסופיים"?
טראמפ הגדיר את ההבנות כ"הסכם חיים אינסופיים" (Infinite Lifetime Agreement) שאין לו תאריך תפוגה, והדגיש כי ההסכם מטפל באופן מוחלט בכל תביעות הביטחון והחששות של הממשל האמריקאי.
תנאי ההסכם המרכזיים שפורטו בהודעתו:
שליטה ביטחונית וצרכים אסטרטגיים לצמיתות: לארצות הברית ניתנת היכולת המלאה והבלעדית לפעול בגרינלנד ככל שיידרש כדי להבטיח את ביטחונה ואת ביטחון האי.
וטו מוחלט על מדינות יריבות: אף גורם או מדינה הנחשבים לאויבי ארה"ב לא יוכלו להקים בסיסים, להחזיק בנוכחות צבאית או לבצע "השקעות רגישות" בגרינלנד ללא אישור מפורש בכתב מוושינגטון.
תרחבות צבאית מידית: ארה"ב תתחיל באופן מיידי בתהליך פיתוח ובנייה של נוכחות צבאית נרחבת באזורים נבחרים באי, בשיתוף פעולה עם האוכלוסייה המקומית.
אפס עלות למשלם המסים האמריקאי: טראמפ הדגיש כי השגת השליטה הביטחונית והזכויות הנרחבות נעשתה מבלי שהדבר יעלה כסף לארה"ב.
"במשך למעלה מ-100 שנים, נשיאים ידעו על החשיבות האסטרטגית של גרינלנד, אבל אף אחד מהם לא הצליח לעשות משהו בנידון. אני גאה להיות הנשיא שטיפל באופן קבוע ומכריע במצב הזה."
דונלד ג'יי. טראמפ
למה דווקא גרינלנד? החשיבות הגיאופוליטית והכלכלית
גרינלנד, אי אוטונומי תחת ריבונות ממלכת דנמרק, מהווה את אחד האזורים האסטרטגיים החשובים ביותר בעולם במאה ה-21. העניין האמריקאי הגובר באי נובע ממספר גורמים קריטיים:
המרוץ על הקוטב הצפוני והתחרות בין המעצמות
עם השינויים האקלימיים והפתחת מעטה הקרח, האזור הארקטי הופך מזירה קפואה וזניחה למסדרון שיט וסחר עולמי מרכזי. רוסיה החמירה בשנים האחרונות את נוכחותה הצבאית בקוטב הצפוני ופתחה מחדש בסיסים מהתקופה הסובייטית. במקביל, סין הגדירה את עצמה כ"מדינה כמעט-ארקטית" וניסתה לקדם פרויקטי תשתית, נמלים ושדות תעופה בגרינלנד. ניתוק הגישה של בייג'ינג ומוסקבה מנכסים אלה הוא יעד מרכזי של וושינגטון.
מתכות נדירות ומשאבי אנרגיה
תחת מעטה הקרח של גרינלנד טמונים מאגרים עצומים של מתכות נדירות (Rare Earth Elements), הנחוצות לייצור רכבים חשמליים, סוללות, טורבינות רוח, סמארטפונים ומערכות נשק מתקדמות. כיום, סין שולטת ברוב שרשרת האספקה העולמית של מתכות אלו, והבטחת הגישה האמריקאית למכרה בגרינלנד מעניקה לארה"ב עצמאות משאבים אסטרטגית.
הגנה אווירית ומערכות התרעה מוקדמת
בגרינלנד ממוקם כבר עשרות שנים בסיס החלל פטופק (Pituffik Space Base, לשעבר בסיס תולאי) של חיל החלל האמריקאי. הבסיס מצויד במערכות מכ"ם עוצמתיות לעקוב אחר טילים בליסטיים בין-יבשתיים ולנטר עצמים במסלול לווייני נמוך — נכס חיוני להגנת שטח ארצות הברית וצפון אמריקה.
רקע היסטורי: מניסיונות רכישה ועד הסכמי הגנה
הניסיון האמריקאי להעמיק את השליטה בגרינלנד אינו חדש:
1946: הנשיא הארי טרומן הציע לדנמרק סכום של 100 מיליון דולר בזהב תמורת קניית גרינלנד, אך הצעתו נדחתה.
1951: ארה"ב ודנמרק חתמו על הסכם הגנה הדדי במסגרת נאט"ו, שאפשר לאמריקאים להקים בסיסים צבאיים באי (ובכללם בסיס תולאי).
2019: במהלך קדנציית נשיאותו הראשונה, טראמפ העלה פומבית את הרעיון שארצות הברית תרכוש את גרינלנד. ההצעה עוררה אז סערה דיפלומטית ונדחתה בתוקף על ידי ראש ממשלת דנמרק, מטה פרדריקסן, שכינתה אותה "דיון אבסורדי".
השלכות מדיניות ומשמעויות בינלאומיות
ההודעה הנוכחית של טראמפ צפויה לעורר גלי הד במערכת הבינלאומית:
הסוברניות של גרינלנד והחוק הדני: גרינלנד נהנית מאוטונומיה רחבה מאז 1979 ומממשל עצמי מורחב מ-2009. בעוד דנמרק אחראית על מדיניות החוץ והביטחון, כל הסכם הנוגע לטריטוריה דורש אישור והסכמה של הפרלמנט המקומי בבירה נואוק (Nuuk).
תגובת נאט"ו והזירה האירופית: מעמד בלעדי לארה"ב באי עשוי לשנות את איזון הכוחות בתוך ברית נאט"ו ולהגביר את התלכדות הפיקוד הצפון-אטלנטי תחת וושינגטון.
תגובת סין ורוסיה: סעיף הוטו המפורש על השקעות ונוכחות של מדינות יריבות מהווה מכה ישירה לשאיפות של בייג'ינג ומוסקבה להשתלב בפיתוח הארקטי, וצפוי לגורר מחאות רשמיות מצדן.