הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה על הפחתת ריבית נוספת של רבע אחוז (25 נקודות בסיס), מ-3.5% לרמה של 3.25%. מדובר בהמשך ישיר לצעד שננקט בתחילת יולי, אז הופחתה הריבית מ-3.75%.
בניגוד להחלטה הקודמת, הפעם נרשמה מחלוקת בקרב אנליסטים וכלכלנים: מול נתוני האינפלציה הממותנים והתחזקות המטבע המקומי, ניצבו חששות מזינוק במחירי הנפט והגז והידוק מתמשך בשוק העבודה.
המנועים של הורדת הריבית: אינפלציה נמוכה ושקל חזק
הגורם המרכזי שאיפשר את המשך הקלת המדיניות المוניטרית הוא התכנסות מדד המחירים לצרכן. האינפלציה השנתית נכון לחודש יולי עמדה על 1.5% בלבד – נתון הנמצא בחצי התחתון של יעד היציבות של הבנק (1%-3%).
בנוסף, בנק ישראל ציין את הנקודות הבאות:
ציפיות האינפלציה: התחזיות לשנה הקרובה מרוסנות ומיושרות עם מרכז טווח היעד.
ניתוח מדויק של הצמיחה: על אף שנתוני התוצר לרבעון השני הציגו זינוק מרשים של 15.4% בחישוב שנתי (כחלק מהתאוששות ממבצע "שאגת הארי"), ניכוי הפעילות של חברות ישראליות בחו"ל מצביע על צמיחה מתונה בהרבה של 3.8% בלבד.
אינדיקטורים שוטפים: הצריכה הפרטית בכרטיסי אשראי והיקף גיוסי ההון בהייטק (כ-3 מיליארד דולר ברבעון השלישי) מעידים על פעילות כלכלית ממותנת יחסית.
גורמי הסיכון: אנרגיה, שוק העבודה והגירעון
על אף ההפחתה, בנק ישראל מדגיש כי סביבת הסיכון נותרה גבוהה. הוועדה עוקבת בדאגה אחר מספר התפתחויות:
מחירי האנרגיה בעולם: מחיר חבית נפט מסוג ברנט זינק בכ-25% לכ-90 דולר, לצד זינוק במחירי הגז הטבעי באירופה מול המתיחות במזרח התיכון.
שוק עבודה הדוק: שיעור האבטלה נותר נמוך מאוד (3.2%), בעוד השכר הממוצע במשק רשם עלייה של 6.2% בשליש הראשון של השנה.
מדיניות פיסקאלית: הגירעון הממשלתי ב-12 החודשים האחרונים עומד על 3.4% מהתוצר (מתחת ליעד), אך אי-הוודאות סביב תקציב הביטחון ואופן מימונו ממשיכה להטיל צל על התוואי העתידי.
מבט לקדימה: עצירה או המשך הפחתות?
בנק ישראל אינו מבטיח כי מדובר במתווה רציף של הורדות ריבית. הודעת הבנק הדגישה כי צעדיו הבאים יגזרו ישירות מהתנהגות האינפלציה, שער החליפין, המצב הגיאופוליטי והחלטות התקציב של הממשלה.
ההחלטה הבאה של הוועדה המוניטרית מתוכננת ל-21 באוקטובר 2026, ועד אז ייבחנו נתוני המאקרו החדשים כדי לקבוע אם המגמה תימשך.