האישור הגיע ימים ספורים לאחר שצילום של סוכנות הידיעות רויטרס מישיבת קבינט בקמפ דייוויד חשף פרט יוצא דופן: על פנקסו של שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, הופיעה ההנחיה המפורשת "לקנות ין יפני בהיקף של 5-10 מיליארד דולר".
מה בדיוק קרה?
בשיחה עם כתבים במטוס הנשיאותי "אייר פורס וואן", שים הנשיא טראמפ קץ להערכות ולספקולציות שליוו את השווקים והסביר את הצעד באופן ישיר:
"היה להם ין נחלש והם רצו מעט עזרה, ואנחנו תמיד שם בשביל יפן. יפן הייתה מאוד טובה אלינו – חוץ מהסיפור של פרל הארבור, כמובן."
הצהרתו של הנשיא מאשרת כי משרד האוצר האמריקני תאם מראש את המהלך מול בנקים מרכזיים כדי לסייע לטוקיו לבלום את היחלשות המטבע הלאומי שלה.
מה זה בעצם אומר "התערבות במסחר במט"ח"?
במצב שגרה, שערי החליפין בין מטבעות נקבעים על ידי כוחות השוק החופשי – היצע וביקוש של סוחרים, בנקים וחברות ברחבי העולם.
התערבות ישירה: מצב שבו ממשלה או בנק מרכזי נכנסים באופן פעיל לשוק ומשתמשים ברזרבות המזומנים שלהם כדי לקנות או למכור מטבע מסוים בהיקפים נרחבים.
איך זה עובד בפועל? משרד האוצר האמריקני מוכר דולרים ומשתמש בהם כדי לרכוש ין יפני בהיקף של מיליארדי דולרים. פלוס הביקוש הפתאומי והמסיבי לין – לצד הגדלת ההיצע של הדולר בשוק – גורם לערכו של הין לעלות מול הדולר.
למה המהלך הזה כל כך יוצא דופן?
ארצות הברית דוגלת ככלל במדיניות של שוק חופשי במט"ח ונמנעת מלהתערב בשערי חליפין, בפרט כאשר מדובר בתמיכה במטבע של מדינה זרה.
פעם ראשונה מאז 2011: זו הפעם הראשונה מזה כ-15 שנה שבה וושינגטון פועלת באופן אקטיבי לרכישת ין. בפעם הקודמת (במרץ 2011), הצטרפה ארה"ב למהלך מתואם של מדינות ה-G7 כדי לייצב את השווקים בעקבות אסון רעידת האדמה והצונאמי הקטלניים ביפן.
שינוי מדיניות מוחשי: התערבות כזו מראה עד כמה הממשל האמריקני רואה ביציבות הכלכלית של יפן – אחת מבנות הברית המרכזיות שלו באסיה – אינטרס אסטרטגי ראשון במעלה.
מהן ההשלכות של הצעד על השווקים?
בלימת האינפלציה ביפן: היחלשות מתמשכת של הין מייקרת את היבוא ליפן (חומרי גלם, אנרגיה ומזון) ומזינה אינפלציה מקומית. התערבות אמריקנית מעניקה רוח גבית לבנק המרכזי של יפן (BOJ) ומסייעת לייצב את המטבע.
איתות חריף לסוחרים ולספקולנטים: בעצם ההודעה, וושינגטון שטחה "רשת ביטחון" לערכו של הין. איתות כזה מזהיר סוחרים וקרנות גידור שניסו להמר על המשך קריסת המטבע היפני כי הממשלות מוכנות לפעול נגדם.
הרגעת התנודתיות הגלובלית: יציבות בשער הין תורמת להרגעת השווקים הפיננסיים העולמיים, שנרעשו בתקופה האחרונה מחוסר היציבות במטבע היפני ומהשפעותיו על תזרימי ההשקעות הבינלאומיים.