בסוף שנת 2021 ניצבה מיטרוניקס בפסגת התעשייה הישראלית, עם שווי שוק שחצה רף של 9.1 מיליארד שקל ומעמד בלתי מעורער של מובילת שוק עולמית בתחום רובוטי הבריכות. פחות מחמש שנים לאחר מכן, החברה מקיבוץ יזרעאל מצאה את עצמה במציאות הפוכה לחלוטין. קריסה של מעל 97% עד 98% בשווי השוק, מעבר להפסדים כבדים וצבירת חובות בנקאיים בהיקף של כ-600 מיליון שקל הובילו אותה לחפש חבל הצלה חיצוני. ב-23 באוקטובר 2026 דיווחה החברה על קבלת הצעה בלתי מחייבת מקרן ההשקעות פימי, בראשות ישי דוידי, להזרמת 200 מיליון שקל במזומן כנגד הקצאת 50% ממניותיה. העסקה, המתגבשת לפי שווי חברה של 200 מיליון שקל בלבד לפני הכסף, משקפת מחיר של 1.821 שקל למניה ומסמנת את סיומו של עידן השליטה הבלעדית של הקיבוץ, שיוחזק לאחר המהלך בכ-28% בלבד ממניות החברה במקום כ-56% ערב העסקה.
מה החברה עושה? פרופיל וטכנולוגיה
מיטרוניקס נוסדה בשנת 1983 בקיבוץ יזרעאל, ששמר על גרעין השליטה בה לאורך עשרות שנות פעילותה. בשנת 2004 נרשמה החברה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובשנת 2020 רשמה הישג היסטורי כאשר הפכה לחברה הראשונה בבעלות קיבוצית שהצטרפה למדד הדגל תל אביב 35. ליבת פעילותה של מיטרוניקס היא פיתוח, ייצור ושיווק של רובוטים אלקטרוניים לניקוי בריכות שחייה פרטיות ומסחריות, כאשר מותג הדגל שלה, דולפין, הפך לשם נרדף לתחום בעולם כולו.
בשיא כוחה החזיקה החברה בנתח של כ-50% מכלל השוק העולמי של רובוטים לבריכות שחייה, והיא נשענת על פעילות גלובלית ענפה כאשר כ-98% מתוצרתה מיועדים לייצוא. מטה החברה ומתקני הייצור המרכזיים שלה פעלו באופן מסורתי מתוך ישראל. במשך שנים ארוכות שמרה החברה בקנאות על עצמאותה, ובין היתר דחתה בשנת 2012 הצעת רכישה שהגישה לה ענקית הבריכות הייוורד. לצד סדרת רובוטי דולפין הפועלים באמצעות כבל, ניסתה החברה להרחיב את סל מוצריה אל עבר פלח השוק הצרכני המוזל, ופיתחה את מותג הרובוטים ניה שנועד לספק מענה זול ונגיש מול התעוררות המתחרים בזירה הבינלאומית.
דוחות כספיים וביצועים פיננסיים
ההידרדרות הפיננסית של מיטרוניקס הגיעה לאחר תקופת שגשוג חסרת תקדים. במהלך השנים 2020 ו-2021 זינקו הכנסותיה של החברה בעקבות סגרי הקורונה ברחבי העולם, שגררו גל הזמנות אדיר לבריכות שחייה ולציוד ביתי. בסוף שנת 2021 נסחרה החברה לפי שווי שיא של 9.1 מיליארד שקל. שווי מניות הקיבוץ בחברה העמיד באותם ימים כל אחד מכ-300 חברי קיבוץ יזרעאל על שווי תיאורטי על הנייר של כ-17 מיליון שקל.
המגמה החלה להשתנות בשנים 2022 ו-2023 עם התייקרות הריביות בעולם, התקררות ענף הבריכות והצטברות כמויות חריגות של מלאי אצל לקוחות ומפיצים בצפון אמריקה ובאירופה, מה שהוביל לעצירה חדה בהזמנות חדשות. בשנת 2023 עוד הציגה החברה רווח נקי של כ-163.6 מיליון שקל, אך בשנת 2024 חלה תפנית חדה. הכנסות החברה באותה שנה הסתכמו ב-1.626 מיליארד שקל, ירידה של 13.9% לעומת השנה הקודמת, והשורה התחתונה הפכה להפסד שנתי נקי של כ-29.5 מיליון שקל.
המשבר העמיק במהלך שנת 2026. באפריל 2026 פרסמה החברה אזהרת רווח חמורה עם תחזית להפסד כולל של 200 עד 230 מיליון שקל לשנת 2025, עקב מחיקות נכסים ומלאים בהיקפים נרחבים ועדכוני אומדנים חשבונאיים. הנהלת החברה הסבירה בעבר כי השחיקה במרווחי הרווח הגולמי נבעה מתנודות מטבע, מעלויות עקיפות גבוהות עקב ירידה בכמויות הייצור, ומפעולות אגרסיביות שבוצעו להפחתת מלאים, לצד קשיים תפעוליים במרכזים לוגיסטיים בצפון אמריקה. במחצית הראשונה של שנת 2026 נרשם הפסד של 34 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 30 מיליון שקל במחצית המקבילה ב-2025. במקביל, צמח החוב הפיננסי נטו של מיטרוניקס למערכת הבנקאית לכ-600 מיליון שקל, ושוויו של כל חבר קיבוץ על הנייר צנח מכ-17 מיליון שקל לכ-300 אלף שקל בלבד.
לאן החברה הולכת? אסטרטגיה וצפי עתידי
בסוף שנת 2025 פרש המנכ"ל שרון גולדנברג מתפקידו על רקע ההפסדים, ובפברואר 2026 נכנס לתפקיד רפי בן עמי, שכיהן בעבר כמנהל פעילות באפלייד מטיריאלס ישראל, מתוך כוונה לגבש תוכנית הבראה מקיפה. כעת, עתידה התפעולי והעסקי של מיטרוניקס תלוי במידה רבה במימוש מתווה ההשקעה מול קרן פימי. ההצעה שהוגשה כוללת הזרמת 200 מיליון שקל באופן מיידי, לצד אופציות להזרמות הון עתידיות בהיקף של עד 150 מיליון שקל נוספים: 50 מיליון שקל לפי שווי של 250 מיליון שקל עד שנת 2027, ו-100 מיליון שקל נוספים לפי שווי של 300 מיליון שקל עד שנת 2028.
האסטרטגיה המסתמנת תחת פימי כוללת טיפול דחוף במבנה ההון ובחוב הבנקאי המעיק, לצד התאמה עמוקה של מבנה העלויות למציאות השוק החדשה. החברה מתמודדת עם עלויות ייצור גבוהות הנובעות מהסתמכותה על שרשרת ייצור מקומית בישראל, בעוד מתחרותיה פועלות בעלויות מופחתות. במסגרת תוכנית השיקום נבחנת האפשרות לסגור קווי ייצור יקרים בישראל ולהעביר חלק ממערכי הייצור למזרח הרחוק או לארצות הברית, במטרה להוזיל את עלויות המוצר ולהתחרות ביעילות ביצרנים הזולים. במקביל, החברה תידרש להסדיר את מודל ההפצה בצפון אמריקה, לאחר שהמעבר להפצה ישירה לצרכן הוביל לשיבושים לוגיסטיים כבדים, ולשקם את מהימנות מוצריה בעקבות אירועי הריקול האחרונים.
סיכויים ומנועי צמיחה
הזרמת הון ומומחיות בשיקום תעשייתי: כניסתה של קרן פימי עשויה לספק הזרמת מזומנים חיונית של 200 מיליון שקל, לבלום את לחץ החוב הבנקאי ולהניע תוכנית הבראה תפעולית בהובלת גוף בעל ניסיון מוכח בהשבחת חברות במשבר.
מותג מוביל בעל נוכחות עולמית: מיטרוניקס מחזיקה במותג דולפין הוותיק ובמערך שיווק גלובלי שמייצא כ-98% מהמכירות, תשתית המאפשרת לחברה לשמור על קשר עם שווקים מרכזיים ברחבי העולם.
התייעלות במבנה הייצור והעלויות: מעבר אפשרי של קווי ייצור מישראל לאתרים בארצות הברית או במזרח הרחוק עשוי לחתוך את הוצאות התפעול, להפחית את עלויות המוצרים ולשפר את המרווחים הגולמיים.
סיכונים ואתגרים
חוב בנקאי מעיק ועלויות מימון: חוב פיננסי נטו של כ-600 מיליון שקל מכביד על מאזן החברה, מייצר הוצאות מימון גבוהות ומצמצם את הגמישות התפעולית הנדרשת להבראתה.
תחרות סינית אגרסיבית במחירים נמוכים: כניסתן של יצרניות סיניות דוגמת אייפר, שחלק ממניותיה נרכשו בידי ענקית הבריכות פלואידרה, שוחקת את נתחי השוק באמצעות רובוטים אלחוטיים מוזלים.
פגיעה תדמיתית ובטיחותית מאירועי ריקול: הריקול שבוצע בספטמבר 2026 לדגם המוזל ניה בשל חשש לסדקים, חדירת מים ושריפה, פגע ביכולת החברה להציע חלופה אמינה וזולה מול המתחרים.
חולשה מתמשכת בביקושים ועודפי מלאי: התקררות שוק הבריכות הגלובלי מאז סיום תקופת הקורונה, לצד מלאים שהצטברו אצל מפיצים בארצות הברית ובאירופה, ממשיכים לעכב את התאוששות המכירות.
דיסקליימר: האמור בכתבה זו נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה או תחליף לייעוץ מקצועי המותאם לנתונים ולצרכים האישיים של כל אדם. כל החלטה המתקבלת על בסיס המידע היא באחריות הקורא בלבד.