בזוס נגד מאסק
למרות שרבים נוטים לחשוב ש-SpaceX היא הוותיקה מבין השתיים, ג'ף בזוס הקים את Blue Origin כבר בשנת 2000, בעוד אילון מאסק הקים את SpaceX שנתיים לאחר מכן, ב-2002. מאז, השניים מנהלים מאבק איתנים שכולל:
קרבות משפטיים ופטנטים: לאורך השנים החברות התעמתו בבתי משפט ובפני רשויות הפטנטים. דוגמה בולטת היא המאבק על פטנט שבלו אוריג'ין ניסתה לרשום על נחיתת משגרים על רפסודות בלב ים – טכניקה ש-SpaceX הפכה לימים לסטנדרט תפעולי.
הקרב על כן השיגור ההיסטורי: החברות התחרו ראש בראש על זכויות החכירה של כן השיגור ההיסטורי 39A בנאס"א (שממנו שוגרה חללית אפולו 11 לירח) – קרב שבו SpaceX ניצחה.
חוזה הנחיתה על הירח (HLS): כאשר נאס"א בחרה ב-SpaceX כחברה היחידה שתפתח את נחתת הירח האנושית הראשונה לתוכנית "ארטמיס", בלו אוריג'ין הגישה תביעה רשמית נגד הממשל האמריקאי. בסופו של דבר, נאס"א שינתה גישה וצירפה גם את בלו אוריג'ין כמפתחת שנייה כדי להבטיח תחרות וגיבוי.
משליטה ממשלתית לשוק מסחרי
המונח NewSpace מתאר את תעשיית החלל המודרנית, שהשתנתה ללא היכר בעשור האחרון. אם בעבר חקר החלל היה נחלתן הבלעדית של מעצמות וממשלות בעלויות עתק, הרי שהיום המגזר הפרטי הוא שמכתיב את הקצב.
הוזלת עלויות דרך שימוש חוזר: המהפכה הגדולה ביותר היא היכולת להנחית משגרים ולהשתמש בהם שוב ושוב. SpaceX מובילה את השוק הזה ביד רמה עם רקטות ה-Falcon 9 וה-Falcon Heavy שלה.
הצורך החיוני במתחרה שני: למרות ההצלחה של מאסק, השוק העולמי – וממשלת ארה"ב בפרט – חוששים מונופול מוחלט של SpaceX. זו הסיבה שהתעשייה כולה מייחלת להצלחה של ה-New Glenn של בלו אוריג'ין, כדי ליצור איזון בריא ותחרות מחירים בשוק השיגורים הכבדים.
חזונות מנוגדים לעתיד האנושות
מעבר לתחרות העסקית, לשני המיליארדרים יש פילוסופיות שונות לגבי עתיד המין האנושי בחלל:
אילון מאסק (חזון המאדים): מאסק רואה בחלל תעודת ביטוח לאנושות. המטרה המרכזית שלו היא להפוך את בני האדם למין רב-פלנטרי, כשהיעד הסופי והמוצהר הוא הקמת מושבה אנושית עצמאית על מאדים.
ג'ף בזוס (חזון הצילינדרים): בזוס, לעומת זאת, מאמין שהפתרון הוא לא לברוח מכדור הארץ, אלא להגן עליו. החזון שלו מדבר על העברת התעשייה המזהמת והכבדה לחלל, והקמת תחנות חלל עצומות ומסתובבות (מושבות אוניל) במסלול סביב כדור הארץ, שבהן מיליוני אנשים יוכלו לחיות ולעבוד.
האינטרנט מהחלל
הקרב בין השניים כבר מזמן לא נמצא רק על כני השיגור. רשת הלוויינים Starlink של SpaceX כבר מספקת אינטרנט מהיר להמונים ברחבי העולם. מנגד, אמזון של בזוס מפתחת במרץ את Project Kuiper – רשת לוויינית מתחרה שאמורה לספק שירות דומה, כאשר משגרי ה-New Glenn מיועדים להיות סוס העבודה המרכזי שיפרוס את הלוויינים הללו במסלול.
זו בדיוק הסיבה שתקלות כמו כשל המנוע האחרון הן קריטיות כל כך – הן מעכבות לא רק את תוכניות הירח של נאס"א, אלא גם את האסטרטגיה העסקית הרחבה של אמזון מול אימפריית הלוויינים של מאסק.
האם תרצה שנתמקד בהשפעה של התחרות הזו על תוכנית 'ארטמיס' והחזרה המתוכננת של נאס"א לירח, או אולי בהיבט הטכנולוגי וההנדסי של המנועים המניעים את המרוץ הזה?