מיהו גרג אבל?
גרג אבל, קנדי בן 62, מכהן כיום כסגן יו"ר הפעילות הלא-ביטוחית של ברקשייר. הוא הצטרף לקבוצה בשנת 1992 ומילא תפקיד מפתח בבניית Berkshire Hathaway Energy, שהפכה תחת ניהולו לאחת מזרועות האנרגיה הגדולות והרווחיות ביותר בארה"ב.
באפט עצמו תיאר אותו כ"מכונה מבצעית" וכמי שמבין עסקים וניהול הון בצורה יוצאת דופן. בניגוד לבאפט, שמתמקד בעיקר בניתוח דוחות ובחירת מניות, אבל מגיע מהשטח – מהניהול התפעולי והלוגיסטי של חברות ענק.
הפילוסופיה הניהולית: המשכיות מעל הכל
עבור משקיעים המאמינים בערך ארוך טווח, הבשורה המרכזית של אבל היא יציבות. הוא לא מתכנן להמציא את הגלגל מחדש, אלא לשמר את העקרונות שבאפט ומאנגר הורישו:
ביזור קיצוני: אבל מאמין במתן חופש פעולה כמעט מוחלט למנהלי החברות הבנות (כמו GEICO, דורסל או רכבות BNSF), כל עוד הם מציגים ביצועים חזקים.
הקצאת הון חכמה: כמו המנטור שלו, אבל מתמקד בייצור תזרים מזומנים חופשי והשקעתו מחדש רק במקומות שבהם התשואה על ההון גבוהה.
ראייה לעשורים, לא לרבעונים: אבל הוכיח בעבר נכונות לבצע השקעות ענק בתשתיות ואנרגיה מתחדשת שייקח להן שנים רבות להניב פירות – בדיוק לפי הספר של ברקשייר.
במה הוא מאמין?
תרבות ארגונית כנכס: אבל טוען שהנכס הכי גדול של ברקשייר הוא לא המזומנים, אלא המוניטין של "בית חם" לעסקים משפחתיים ואיכותיים.
יעילות תפעולית: בעוד שבאפט הסתכל על ה"מה", אבל מסתכל על ה"איך". הוא ידוע ביכולת שלו לייעל תהליכים ולשפר שולי רווח בחברות תעשייתיות מורכבות.
אנרגיה וטכנולוגיה: אבל מבין לעומק את המעבר לאנרגיה ירוקה ורואה בו הזדמנות השקעה אדירה (Moat) שתגן על החברה בעשורים הבאים.
האתגרים ביום שאחרי
הכניסה לנעליים של באפט היא משימה כמעט בלתי אפשרית. האתגר הגדול של אבל לא יהיה רק ניהול המספרים, אלא שימור אמון המשקיעים. באפט הוא דמות מיתולוגית שסוחפת אחריה המונים לכנס השנתי באומהה; אבל, לעומתו, הוא דמות מאופקת יותר, טכנוקרטית וממוקדת עסקים.
בנוסף, הוא יצטרך לנהל את ערימת המזומנים האדירה של החברה (שממשיכה לצמוח לשיאים חדשים) בסביבת שוק שבה קשה יותר למצוא רכישות "במחיר מציאה".
שורה תחתונה
גרג אבל הוא לא "באפט 2.0", והוא גם לא מנסה להיות. הוא המנהל המעשי שהאימפריה צריכה כדי לעבור מעידן ה"אורקל" לעידן של מוסד פיננסי יציב, מבוזר ומבוסס תשתיות. למשקיעי הערך, הוא מספק בדיוק את מה שהם מחפשים: שקט נפשי.