משקיע העל היהודי-אמריקני ביל אקמן, מייסד קרן ההשקעות פרשינג סקוור (Pershing Square) ואחת הדמויות המשפיעות ביותר בוול סטריט, מביע אופטימיות לגבי עתיד הטכנולוגיה והכלכלה הישראלית, אך משגר אזהרה חריפה בנוגע להרכב הממשלה בירושלים. אקמן, שהגיע לביקור בישראל והשתתף בוועידת החדשנות שנערכה בבית החולים שיבא לצד בכירים בתחומי הבריאות, הטכנולוגיה והתעשייה, מתחייב להמשיך ולהשקיע בהייטק המקומי. עם זאת, הוא מבהיר כי התנהלותם והתבטאויותיהם של שרי הקצה הפוליטיים פוגעות באופן ישיר באמון של משקיעים זרים ובמוניטין הבינלאומי של המדינה.
אקמן, שהונו המוערך עומד על כ-12 מיליארד דולר, העניק סקירה מקיפה של מצבה המדיני והכלכלי של ישראל, על המאבק באנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית, ועל השפעת הבינה המלאכותית (AI) על עולם התעסוקה והשווקים הפיננסיים.
השרים בקצוות פוגעים במוניטין ובקשרים העסקיים
בדבריו התייחס אקמן לאופן ניהול המלחמה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושיבח את תפקודו הכללי מאז אירועי 7 באוקטובר. יחד עם זאת, הוא הצביע על מכשול מרכזי שמאיים על מעמדה של ישראל בעולם העסקים וההשקעות: השותפים הקואליציוניים בקצוות המפה הפוליטית.
לדבריו, השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר והתבטאויותיהם השנויות במחלוקת מסיבים נזק כבד לתדמיתה של המדינה. אקמן ציין כי הפגיעה אינה מצטמצמת למישור הפוליטי בלבד, אלא מחלחלת ישירות לחוגי העסקים הבינלאומיים ומשפיעה לרעה על נכונותם של גורמים זרים לשתף פעולה עם ישראל.
"בסך הכל נתניהו עשה עבודה טובה אחרי 7 באוקטובר, אבל רובצת לפתחו בעיה גדולה אחת - בעיית ממשלתו בכלל ובעיית השרים סמוטריץ' ובן גביר בפרט."
כדי לאפשר לכלכלה הישראלית ולתעשיית הטכנולוגיה להתאושש ולצמוח, קורא אקמן לנתניהו לפעול להקמת קואליציה מתונה יותר לאחר הבחירות הבאות, ללא שרי הקצה:
"אחרי הבחירות צריכה לקום בישראל ממשלת מרכז מתונה. רק תחת קואליציית מרכז ישראל תפרח."
המאבק באנטישמיות באקדמיה האמריקאית נושא פירות
מעבר לניתוח המצב בישראל, אקמן הרחיב על המאבק הציבורי שהוביל בשנה האחרונה נגד גלי האנטישמיות והתמיכה בחמאס במוסדות האקדמיים המובילים בארצות הברית. כמי שתרם בעבר מאות מיליוני דולרים לאוניברסיטאות יוקרה, הוא הפעיל לחץ כלכלי וציבורי כבד שגרם בסופו של דבר להתפטרותן של נשיאות אוניברסיטאות מובילות, ובראשן אוניברסיטת הרווארד, אותן האשים בעצימת עיניים מול קריאות לחיסול ישראל.
כעת מדווח המיליארדר על שינוי חיובי ומגמה של חזרה לשגרה במוסדות הלימוד בארצות הברית:
"מצאתי שיפור גדול בכל ההיבטים והכיוונים שהצעתי. הפוליטיזציה נסוגה, ההפגנות נגד ישראל פחתו במידה ניכרת וכמעט נעלמו מהקמפוסים. האוניברסיטאות המובילות באמריקה חוזרות לתפקד כמוסדות ההוראה והמחקר הטובים ביותר."
תחזית אופטימית ל-AI: "לא תהיה אבטלה המונית"
סוגיה מרכזית נוספת שאליה התייחס אקמן היא השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה והבורסות בעולם. בעוד שרבים בתעשייה מביעים חשש מגל פיטורים נרחב ומזעזועים בשווקים הפיננסיים, אקמן מציג עמדה אופטימית במיוחד ומעריך כי הטכנולוגיה תוביל לצמיחה כלכלית ולא למשבר.
להערכתו, הביקוש לעובדים בתחומי הטכנולוגיה לא ייפגע, אך יידרש שינוי במיומנויות של כוח האדם:
יציבות בביקוש: היקף המשרות בענף ההייטק ימשיך להיות גבוה ולא יצטמצם.
שינוי בכישורים: דרישות התפקיד ישתנו ויידרשו מיומנויות חדשות המותאמות לעידן ה-AI.
צמיחה כלכלית: הטכנולוגיה תאיץ את הפריון במקום ליצור משבר תעסוקתי.
"ה-AI לא יגרום לאבטלה המונית. הביקוש לעובדים בהייטק לא יצטמצם, רק ישתנה ההרכב והמנעד של הכישורים הדרושים."
למה זה חשוב בעצם?
עבור תעשיית ההייטק הישראלית, הנשענת במידה רבה על גיוסי הון ממשקיעים זרים בוול סטריט, לעמדותיו של ביל אקמן יש משקל רב. המסר שלו כפול: מחד, התחייבות להמשיך להשקיע בחדשנות המקומית לצד תחזית מרגיעה כי ה-AI לא יחסל משרות פיתוח אלא ישנה את הכישורים הנדרשים; ומאידך, אזהרה נחרצת לכך שהתבטאויות שרי הקצה אינן נשארות בזירה הפוליטית בלבד, אלא משפיעות ישירות על נכונותם של גופי ענק בינלאומיים להזרים הון לישראל.
התוכן בכתבה זו נועד לספק סקירה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. המערכת אינה אחראית לכל נזק או הפסד שייגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.